בית, גן או כיתה חדשה? הנה כמה טיפים איך תעזרו לילדכם להתמודד עם השינוי


בית, גן או כיתה חדשה? הנה כמה טיפים איך תעזרו לילדכם להתמודד עם השינוי

כל עולמם עומד להשתנות ביום בהיר אחד של מעבר ואתם חוששים שיהיה להם קשה מדי? שינויים הם דווקא הזדמנות לאימון חשוב לחיים


איתמר, רותם, אור ויונתן, ב-1.9, לפני שלוש שנים. השנה אור ויונתן עולים לכיתה א'

איתמר, רותם, אור ויונתן, ב-1.9, לפני שלוש שנים. השנה אור ויונתן עולים לכיתה א'

המשפחה שלי, במעבר מחופשה לשיגרה. מימין: אני, אביתר, אסף ואלה

המשפחה שלי, במעבר מחופשה לשיגרה. מימין: אני, אביתר, אסף ואלה

שקד ויובל מתרגלים לבית החדש

שקד ויובל מתרגלים לבית החדש

אנחנו עוברים ממקום למקום לפעמים מרצון ולפעמים מהכרח.  אנחנו מוצאים את עצמנו עוברים בין צורות מגורים שונות, עוברים דירה, לפעמים אפילו עוברים למדינות אחרות. אנחנו עוברים מהגן אל בית הספר היסודי, ומשם אל חטיבת הביניים ולתיכון. החיים נמצאים בתנועה תמידית ואנחנו נעים בתוכם. פגשתי הרבה אימהות שחששו מהתגובה של ילדיהם למעבר, ולכן העדיפו לחסוך בפרטים ולספר רק את מה שלדעתן הילד יצליח להכיל או לקלוט. התנהגות כזו מעידה על הלחץ שבו האמא נמצאת, ולאו דווקא על חוסנו הנפשי של הילד, שבדרך כלל יכול לשאת את ההשלכות של השינוי העומד בפניו.

 

חשוב להבין: הילד מרגיש שמשהו קורה. הוא שם לב להתעוררות ולהתארגנות המיוחדת לקראת ה"משהו", ומבחין בשינוי ובמתח שבאוויר. אם אין מי שיסביר ויתמלל עבורו את המתרחש, הוא נאלץ לחבר רסיסי מידע ולהרכיבם לכדי תמונה גדולה מתבקשת.רוב הסיכויים שהתמונה הזו תהיה לא מאוד מדויקת, ולפעמים אפילו עקומה ומעוותת. הוא רק ילד!

 

מכיוון שילדים לא תמיד יודעים  לדבר על מה שהם חווים ומרגישים, הילד עלול להסתגר פתאום, או במקרים הפוכים – להתפרץ בכעס ובהתנהגות תוקפנית לא מוסברת ולא אופיינית.. ילד אומר בהתנהגותו את מה שהוא לא מצליח להגיד במילים. אל תניחי שהוא מבין מעצמו מה קורה, כפי שאל לך לחשוב שהוא אינו מבחין בשינוי. שתי ההנחות אינן נכונות.

 

הילה, יום ראשון בכיתה ג׳, בבית ספר חדש בלונדון

הילה, יום ראשון בכיתה ג׳, בבית ספר חדש בלונדון

      

שינויים ומעברים הם הזדמנות עבורך ללמד את הילד שלל מיומנויות שיעזרו לו להתמודד עם בעיות ואתגרים שמציבים החיים, ויתרמו להתמודדות נכונה עם חיים בסביבה משתנה. הרי הסביבה שלו תשתנה כל הזמן בין אם הוא רוצה או לא, החל מכניסתו של תינוק חדש למשפחה, דרך מעבר דירה, כניסה לגן חדש, צליחת השלבים השונים בבית הספר, ועד שינויים מתבקשים בחייו הבוגרים. למה שאנחנו כהורים לא ננצל את ההזדמנות הזו? מתוך ים האפשרויות לרכישת מיומנות תוך ניצול שינויים ומעברים, בחרתי לתאר תהליכים אפשריים במעבר דירה. את העקרונות שאציג, את מוזמנת ליישם לגבי כל סוג של שינוי ומעבר, וכמובן, להוסיף עליהם עקרונות משלך, על פי החשיבה היצירתית שלך ובהתאמה לילד הספציפי שלך ולמעבר הצפוי לו או לכם. 

 

עוברים לבית חדש

שיתוף הילד

מעבר דירה הוא הזדמנות נדירה לשתף את הילד בהתרגשות לקראת המעבר, לאמן אותו בכמה מיומנויות ולהכיר אותו קצת יותר. ההמלצות כאן תקפות עבור ילדים בשלל גילים, עם ההתאמה הנדרשת לכל גיל.

 

הראי לילד את הבית החדש

כשעברנו דירה בפעם הראשונה, אביתר היה בן שלוש בערך, ואלה נבטה אצלי ברחם. במשך שלושת חודשי השיפוץ, היינו לוקחים את אביתר לראות במו עיניו את מה שיהיה בעתיד הבית שלנו, ואת החדר העתידי  שלו. הוא התרגל לעלות במדרגות, ראה כיצד האמבטיה הישנה נהרסת והופכת לאמבטיה חדשה, המותאמת לילד בן שלוש ותינוקת. במשך שלושה חודשים הוא תפס את מה שהצליח לתפוס במהלך השיפוץ, וכשהגענו אל הבית שלנו אחרי שכל החפצים הועברו אליו – הסביבה הייתה מוכרת לו, הבית היה מוכר, והוא עצמו היה מוכן למעבר.

 

תמיד יש זמן הכנה כשמדובר במעבר דירה. בין אם יש לך שלושה חודשים, שלושה שבועות או אפילו שלושה ימים, נצלי חלק מהזמן כדי להפוך את החדש למוּכר עבור הילד שלך. אם יש אפשרות כזו, את יכולה להציע לו לבחור את החדר שיהיה חדרו.

 

תכננו יחד את החדר שלו

כשעברנו דירה בפעם השנייה, אלה הייתה כבר בת שמונה אז ניצלתי את המעבר כדי להביא לידי ביטוי את טעמה האסתטי

המשובח. זו הייתה הזדמנות מצוינת לשוטט יחד איתה באתרי עיצוב כדי לקבל השראה, ולהקדיש את זמן "חוג אמא" לרכישת בדים לווילון שרצתה לתלות בחדרה. אם תשאלי אותי, הייתי בוחרת עבורה מיטה אחרת וסגנון עיצוב אחר, אבל זה לא החדר שלי! זה החדר שלה, היא מבלה בו וישנה בו, והוא מעוצב על פי טעמה. בכל פעם שהיא נכנסת אליו היא נזכרת עד כמה הייתה מעורבת בתהליך העיצוב שלו. לא צריך לחכות שילד יהיה בן שמונה כדי ליצור אצלו מעורבות בסביבה שבה הוא חי וגדל. אפשר בכל גיל למצוא את מידת המעורבות המתאימה בין אם בבחירת הצבע לקיר או מדבקות לקישוט החדר החדש.

 

אם במסגרת המעבר את מחליפה לילד מיטה או ארון, קחי אותו איתך לשיטוט ובחירה של הריהוט. את יכולה לעשות סיור מקדים, כדי לוודא שעלות הריהוט נמצאת במסגרת התקציב שלך ולהציע לילד בחירה בין חלופות. תני לו להרוויח חדר מעוצב לפי טעמו. תני לו להרגיש חשוב בתוך התהליך בסופו של יום זה החדר שלו.

 

חדר מעורר השראה

זו הזדמנות לבטא חוזקה של הילד, להקדיש לה פינה, קיר או מדף. נצלי את ההזדמנות המופלאה לתת במה לכישרונות ולאהבות של הילד שלך. בכל אחד מחדרי הילדים שלנו למשל, יש שתי פינות חשובות. פינה אחת – סימון גובהו של הילד על הקיר, לא באמצעות מדבקת קיר, אלא ממש שרטוט בעיפרון על קיר החדר. השרטוט מתעדכן בכל יום הולדת (הופ, הופ, טרללה, גדלת בשנה). ילדים זקוקים להמחשה, וככה, כשציר הצמיחה והגדילה הפיזית שלהם משורטט על הקיר, הם יכולים להתרשם בקלות בכמה סנטימטרים גבהו.

 

פינה אחרת הקדשנו ל״קיר הגאווה״. קיר הגאווה הוא לוח שעם קטן, שמטרתו להניח לנגד עיני הילד תוצרים שלו שהוא שמח וגאה בהם. בכל יום שישי הייתי מקבלת מהגננת ערימות של תוצרים ויצירות של אביתר ואלה. היינו יושבים יחד למיין את היצירות ולתייק בקלסר את אלו שהיה חשוב להם לשמור ואלו שפחות. את האחרות זרקנו – הם בחרו מה לזרוק. יצירות נבחרות, שהילד היה גאה בהן במיוחד, היינו תולים על קיר הגאווה. ככל שהילדים גדלו, הוספנו לקיר תיעוד של חוויות שהם צברו ושמחו בהן, התנסויות חדשות (לאו דווקא התנסויות שהצליחו. לפעמים הגאווה היא על עצם הניסיון), דפי עבודה מעניינים, מכתבי ברכה וכל דבר שמילא את לבם בשמחה וגאווה.

 

גה. נתיב ונויה בפעם הראשונה בטיול בחו״ל

 נתיב ונויה בפעם הראשונה בטיול בחו״ל

 

עוברים לגן חדש או לבית ספר חדש...

 הכל מתחיל מדיאלוג ושיחה 

בוקר אחד הגעת לעבודה כרגיל. נכנסת למשרדך והתיישבת לשולחנך הקבוע. לפתע הגיעה הממונה הישירה שלך והודיעה לך שמהיום תעבדי במשרד אחר, בבניין אחר, שנמצא כמה רחובות משם. לא רק זה אלא שגם מעגל העבודה שלך עומד להשתנות. קולגות חדשים, מזכירה חדשה, לקוחות אחרים, ואפילו היא, הממונה, תתחלף באחרת.

 

לפני שאת מספיקה לעכל את החדשות, היא גם מבקשת ממך להפגין מיומנויות שונות מאלו שנדרשת להם בתפקידך הקודם. אה, ועוד משהו – היא ממש מבקשת שתתרגשי מכל השינויים הללו שנפלו עלייך כרעם ביום בהיר. לא סתם תתרגשי – שתתלהבי, תשמחי ותאהבי אותם.

 

עצרי לרגע את הקריאה ודמייני איך תרגישי במצב כזה. היית רוצה שזה מה שהילד שלך ירגיש? אני בטוחה שלא. כמו שאת מבינה, בבית של אמא מאמנת מדברים על הכל. המפתח העיקרי להכנת הילד לשינוי, טמון בשיחה פתוחה וכנה.  לפני שתשבו לדבר, אני מציעה שתכתבי לעצמך מהם המסרים העיקריים  שאת רוצה להעביר לילד. אל תקלי ראש בשיחה הזו. יש בה פוטנציאל עצום לאימון ולהכנה של הילד לחיים האמיתיים. כתבי לעצמך מה המידע שאת רוצה להעביר ומה ייחשב להצלחת השיחה.

 

אֶת כמות המלל ותכניו יש להתאים לגילו של הילד. ילד צעיר, עד גיל עשר, יכול להבין מושגים קונקרטיים הכוללים דוגמאות מעולמות התוכן שלו. ילדים גדולים יותר יכולים להבין מושגים מופשטים יותר. אם כבר בחרת את הגן החדש או את בית הספר החדש, שתפי את הילד  

בחרי את הנימוק שלך, והוסיפי: "בחרנו כך בגלל שאנחנו חושבים שאתה תאהב אותו". אני ממליצה מאוד לחזור – בכל מיני הזדמנויות והֶקשרים – על המסרים העיקריים. ילד זקוק לשמיעת המסרים הללו שוב ושוב, כמו לסיפור טוב. בכל פעם הוא ימצא בסיפור זווית חדשה ומעניינת. בכל פעם, משהו אחר יתפוס את אוזנו ותשומת ליבו וייקלט.

 

במסגרת ההכנה לשינוי, השתמשי באמצעים מוחשיים ככל האפשר. הטוב ביותר: קחי אותו לראות את המקום ולפגוש את הצוות. אם הדבר אינו אפשרי, בקשי שישלחו לך סרטונים ממרחב הגן או הכיתה, או הראי לו תמונות. כאשר תלכו לראות את המקום בפעם הראשונה, צרו לכם טקס שתוכלו לעשות בכל פעם שתלכו למקום או תחזרו ממנו. למשל, עצירה בדרך ליד עץ פיקוס ישן, 20 נדנודים בנדנדה או כל טקס יצירתי אחר. טקסים, את זה את כבר יודעת מיומו הראשון של ילדך בעולם, מגדילים את ביטחונו העצמי, כי כשהוא יודע מה צפוי לקרות, הוא חש שליטה במצב.

 

תודה רבה שקראת.



הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.