בדקו מה קרה לפני שתתערבו או תשפטו: "חבר'ה, אתם רבים או משחקים?"



 

אתם שלחתם: נועם (6) ואופק (3), אוהבים לשחק יחד בכל הזדמנות, לבנות מסלולים, לטייל בשדות ובעיקר להתכרבל יחד על הספה 

 

מריבות בין אחים. נושא שמעסיק כל כך הרבה הורים שפגשתי בשנים האחרונות שבמהלכן אני מאמנת אימהות או זוגות הורים. אין ספק שמדובר בנושא שעולה אל פני השטח כמעט בכל מצב של "צוואר בקבוק" – כשכל המשפחה נמצאת יחד בבית אחרי שחוזרים מבתי הספר או העבודה, בשבתות או בזמן חופשות ארוכות. הנושא הזה נוגע בבטן הרכה של כל אב או אםשמצדו מרגיש שהפנטזיה שלו אודות המשפחה ההרמונית, האוהבת והמלוכדת מתרסקת מול העיניים שלו כשהילדים לא מסכימים לחלוק עם האחרים את הטאבלטמקניטים האחד את השנייה ועוד. 

 

המשפחה שלנו, כמו כל משפחה, גם המשפחה שלך, היא מגרש אימונים פשוט מושלם, שאפשר לקיים בו אימונים עבור הילדים לכל מיני מיומנויות שנרצה שתהיינה להם. הדבר הראשון הוא למיומנויות שיעמדו לרשותו ויעזרו לו להפוך לאדם טוב, אדם שמבין ויודע, ויש לו ניסיון בשיתוף פעולה. 

 

כאשר הילדים שלי רבים, אני מיד רואה בזה הזדמנות לאמן אותם לפחות לריב נכון, כמובן בתנאי שאני לא מראה סימנים שאני נבהלת מהריב או חושבת הריב שלהם אומר עלי כתור אמא שלהם. תנאי נוסף הוא שאני רואה במריבה הזאת הזדמנות. הזדמנות בשבילי לאמן את הילדים ולאמץ לתובנות ומיומנויות חשובות. דוגמאות: 

 

  1.  סכסוכים הם חלק מהחיים 

ג׳ון גוטמן, שהוא מומחה למערכות יחסים, טוען שריב הוא דבר חשוב ולא בהכרח רע, בתנאי שיודעים איך לריב בצורה נכונה. הורה שמאמן ומזהה את ההזדמנות בריב ילמד את הילדים שלו איך לריב ולא ינסה לגרום להם לא לריב. ככה זה בחיים סכסוך וחילוקי דעות הם חלק בלתי נפרד ממערכות יחסים בין אנשים. 

 

  1. ללמד את הילדים ניהול משא ומתן 

המיומנות של ניהול משא ומתן חשובה מאד גם בגן הילדים, בזמן ששני ילדים רבים בחצר מי יעלה ראשון על המגלשה; היא חשובה כשצריך להקים מאהל בתנועה; היא מהותית עבור צוות בזמן פרויקט בבית הספר והיא חשובה מאד גם בחיים הבוגרים. המיומנות של משא ומתן טומנת בחובהה מיומנויות נוספות שקשורות בתקשורת בין אישית, הבעה עצמית, הקשבה לאחרגיוס שיתוף הפעולה של הזולת למטרות שליאבל גם בעת שעלי להיות פתוח למטרות שלו. 

הורה שמבצע תהליך אימון יכול להשתמש בהזדמנות שכזאת על מנת להביא את שני הצדדים במריבה לכדי תקשורת ישירה זה עם זהוגם לאמן את הילד שלא כל שיחה שהיא משא ומתן שתתקיים  אכן תצליח ותשיג את המטרות שהוא שואף להן. 

 

  1. אימון חשוב להבעה עצמי שלמה 

מדובר במיומנות שבה הילד לומד ולאחר מכן מתאמן לבטא את הרצונות שהוא חש והצרכים שלו. בצד השני יש לעיתים ילד שמוותר על מה שהוא רוצה וצריך כדי לקבל תשומת לב או אהבה. המטרה שלי היא לאמן את הילד שלי בביטוי עצמי, ביכולות תקשורת חיובית ואפקטיבית וכך לצד השני יהיה ברור מה שהוא רוצה או צריך. יחד עם זאת  אין זה צריך לבוא על חשבון האחר (הצד השני במריבה). 

 

  1.  אימון לפתרון בעיות 

הילדים שלנו מבינים את העולם האמיתי דרכנו, ההורים. הורה שמאמן את הילדים שלו הוא הורה  שיש לו ניסיון חיים עשיר והוא יודע שכמו בכל דבר בחיים, חשוב למצוא פתרון לכל בעיה ובמקרים רבים יש יותר מפתרון אחד. הילדים רואים בדרך כלל במריבה תחרות שצריך בה לנצח או להפסיד, בעוד שמה שהם באמת מחפשים בזמן המריבה זה תשומת הלב של ההורים. תשומת הלב הזאת צריכה להיות להם לעזר במציאת הפתרון או הפתרונות המתאימים או אפשריים בסיטואציה שנוצרה ובה התפתח הריב. כמובן שעדיף שנכוון אותם למצוא את הפתרונות האלה בעצמם. 

 

 

אתם שלחתם: אביגיל בת 7 ואיתן בן 4: אוהבים לטייל יחד בארץ 

 

שלושה דגשים שאימא מאמנת חייבת לשים אליהם לב: 

  1. אין כאן מנצחים או מפסידים: אין לך טעם לחפש מי ״המנצח״ במריבה. גם לא מומלץ שתשתמשי במילה הזו, אלא שתשימי את הדגש על מציאת פתרון שיהיה מקובל על שני הצדדיםיש פעמים שבהן הפתרון הנכון יהיה פתרון שבו הצדדים לא לגמרי מרוצים. כן, כן  זה מה שכתבתי: שני הצדדים במריבה לא יהיו לגמרי מרוצים. אנחנו הרי מכירות את המצב הזה: אחד הילדים הציק לילד אחר, עד שהשני לא היה יכול להתאפק והחזיר לו. הילד שהתחיל יהיה הראשון שיצרח וכשאני, האמא, ניגשת אליו, אני ישר אנזוף בילד השני, זה שמלכתחילה התגרו בו. האם את יודעת מה בדיוק קרה? מה היה? ראית? שמעת? היית נוכחת בסיטואציה? לא! אז את לא אמורה לשפוט. אתן לך רמז: אם כבר יצא לך לשמוע את אחד הילדים אומר ״את תמיד אומרת שהוא צודק״ זה אומר שעד עכשיו התנהלת במצבים כאלה כשופטת. זה בסדר, את יכולה לתקן מ-ע-כ-ש-י-ו. 

  1. איך תדעי אם זה בכלל ריב? את שומעת קולות רמים ונדמה לך שהחבר'ה מתחילים לריב? את מרגישה שאת עומדת להגיד את המשפט הבנאלי ״מישהו תכף יבכה? אני מזמינה אותך לעצור שנייה ולשאול אותם  ״מה אתם עושים עכשיו? משחקים ביחד או רבים?״ ייתכן מאד שזה לגמרי יוציא את העוקץ מהמריבה, שכן עכשיו כבר לא תתרגשי. ממש יכול להיות שתפסת אותם שנייה לפני ועכשיו אפשר לעזור להם לעשות משהו אחר במקום לריב. לפעמים הם באמת רק משחקים, אז ..... שחררי.  

  1. אלימות:  אלימות מילולית ופיזית היא בבחינת קו אדום שלא חוציםסטופ כדור הארץ! גבול בוהק! אין מקום לאלימות ומתנהגים כלפיה באפס סבלנות. זיהית אלימות? לא משנה אם מילולית או פיסית - זה ממש לא משנה  עכשיו את עוצרת הכל ומרחיקה את הילדים הרבים מהמקום שבו התחילה המריבה. את מודיעה להם בטון אסרטיבי וחד משמעי - ״אתה עכשיו הולך לחדר שכאן, את ניגשת לחדר השני ושניכם נרגעים. עוד מעט אני אטפל בעניינים שקרו שם״. את לוקחת נשימה עמוקה ולוגמת קצת מים. בזמן ההרחקה אחד מהשני ומאזור המריבה, את חוזרת ואומרת שאת לא מוכנה ולא מסכימה לשום סוג של שלימות ועכשיו בם ואת הולכים להירגע. את מודיעה להם שהם מתבקשים להתקרר ולנשום עמוק ואת עוד מעט תגיעי לדבר איתם ואז תוכלי להשתמש במיומנות שאציע.  

 

 

אביתר ואלה שלי, ברגע של חיבוק 

 

הטכניקה המכונה "פינת שלום" 

קבלי את הטכניקה המהוללת: הטכניקה שבאמצעותה אפשר ללמד ולאמן ילדים שאם הם כבר רבים  שלפחות יריבו כמו שצריך. אני קוראת לטכניקה הזאת "פינת השלום". את יכולה לקרוא לה בכל שם שמתאים לך או למשפחה שלך, אבל אם המטרה היא לאמן את הילדים, צריך לפעמים לתת לשם כיוון שיווקי שיעביר טוב יותר את המסר. בדרך זו תטמיעי שפה מסוימת בבית ובמשפחה ואם מישהו יגיד ״פינת השלום״ כולנו יבינו למה הוא מתכוון. 

 

פינת השלום מורכבת משלושה כיסאות: 

  1. כיסא אחד לילד הדובר. 

  1. כיסא שני לילד המקשיב. 

  1. כיסא שלישי לאימא מאמנת  את. 

 

כדאי לבקש מהילדים שיכינו מראש שלושה שלטים שמתאימים לשלושת הכיסאות. על השלטים צריכים להופיע ציור של אוזן (לזה שמקשיב), ציור של פה (למי שמדבר) וציור של לב אוהב (לאמא המאמנת). הנה דוגמא שאני אוהבת להשתמש בה כדי להמחיש איך הטכניקה עובדת: ניקח כדוגמא שני אחים, למשל הילדים הפרטיים שלי: הגדול הוא אביתר והוא בן 8, הצעירה היא אלה והיא בת 5. הם רבים על איזשהו משחק, כל אחד מהם רוצה לשחק בו ואני שומעת שמתחיל להיווצר ביניהם ויכוח קולני. את זוכרת את מה שציינתי מקודם? דבר ראשון תשאלי - אתם רבים או משחקים? אם לפחות אחד מהם ענה שהם רבים - את קוראת להם להגיע אל פינת השלום. כדאי מאד שהם כבר יכירו הפינה הזו אבל לא יחשבו עליה כפינה של ריב, כלומר, בעיתות של שלום ובלי מריבות  כדאי להסביר את העניין של הפינה ואת העקרונות שייקחו בה חלק מתי שיהיה צורך. 

 

מה קורה בפינת השלום: 

  • כשמישהו אחד מדבר  הצד השני מקשיב. 

  • כל אחד יקבל את רשות הדיבור ואף אחד לא יפריע לו באמצע דבריו. 

  • כל אחד ישמיע את קולו עד שיימצא פתרון. 

  • לא מקללים, מקניטים או מעליבים. מספרים עובדות שקרו בלבד. 

 

 

אתם שלחתם: רפאל (4) ובר (2) אוהבים להרכיב יחד פאזלים, להכין עוגיות ולשחק משחקי שיווי משקל בלי שאף אחד יפריע להם 

 

להזכירך, בדוגמא שלי: אלה טענה שאביתר חטף לה את המשחק. אני הושבתי את אלה בכיסא המדבר ואביתר ישב בכיסא של הצד המקשיב. את מתיישבת בכיסא של אמא מאמנת וכעת הזמן לשמוע את אלה שתתאר מה קרה. 

 

השלב הראשון: הקשבה לצדדים ותיווך ביניהם 

אלה:״אני הייתי באמצע משחק בצעצוע הזה אבל הייתי צריכה לשירותים וכשסיימתי ראיתי שאביתר משחק בו״. 

את: עכשיו זה זמן טוב להיות מתווכת. תחזרי על הדברים שנאמרו וסיימי בשאלה כלפי הצד השני בסגנון: ״מה יש לך לומר?״ למשל: ״אביתר, אלה טוענת שהיא הייתה באמצע משחק (כדאי בכוונה לא לומר את המילה השיפוטית - חטף) וכשהיא סיימה מהשירותים וחזרה לשחק - אתה שיחקת בו, מה יש לך להגיד 

אביתר:״אני לא ידעתי שהיא הייתה באמצע ועכשיו אני כבר באמצע משחק״. 

את חוזרת ומפנה שאלה עובדתית לאלה:״אביתר טוען שהוא לא ידע שאת באמצע המשחק. מה יש לך להגיד 

אלה:״אבל הוא יכול היה לראות שהמשחק על השטיח. זה סימן שמישהו כבר באמצע משחק בו. הוא רצה להציק לי בכוונה״. 

את:״אביתר, אלה אומרת שהמשחק היה מונח על השטיח. מה אתה אומר?״ 

וכך ממשיכים. הבעיה הסיטואציה מתבהרת די מהר ואז אפשר לעבור לשלב השני. 

 

שלב שני: מסכמים את הבעיה 

בשלב של סיכום הבעיה דמייני את עצמך כמו קלדנית שעובדת בבית משפט, אבל כזו שצריכה להשמיט מהמלל את כל המילים שמתארות תחושות או רגשות שהביעו הצדדים. את נצמדת רק לעובדות. אלה שיחקה. אלה הלכה לשירותיםאביתר לא ידע שהיא באמצע. הוא לקח והתחיל שיחק.  יש בעיה. סיימת לסכם? תעברי לשלב הבא. 

 

שלב שלישי: עכשיו מוצאים פתרונות 

עכשיו הבעיה ברורה לכולם. פני אל הילדים ובקשי מהם שיחשבו על פתרונות שעשויים להתאים לסיטואציה. יכול להיות שבפעמים הראשונות הילדים ישר יענו ״אני לא יודע״. זה בסדר, אבל אל תתבלבלי - הם רק מנסים להעביר אלייך את המטלה של מציאת הפתרון כשהמטרה שלך היא בדיוק ההיפך. כל פתרון שהילדים יציעו בעצמם יגרום להם מחויבות כלפי הרעיון הזה הרבה יותר והוא יהיה יצירתי והרבה יותר מתאים להם. למה? אך ורק בגלל שהם מכירים את עצמם ואחד את השני הרבה יותר מאתנוההורים המבוגרים. 

 

גם אם הם עונים שהם ״לא יודעים״ (הם לא צריכים לדעת שום דבר, הם צריכים לחשוב) את עונה להם כך: ״אין בעיה. לפעמים זה לוקח יותר זמן לפתור בעיות או לחשוב על פתרונות. אנחנו נמתין כאן בשקט עד שלמישהו מכם יהיה רעיון לפתרון. כל רעיון יהיה מבורךֿ״. מרגע זה הילדים יהיו עסוקים במציאת פתרון, אחרי שמישהו הקשיב להם, שם לב אליהם, לא מתנהג בשיפוטיות או מעביר ביקורת על מה שהם שעשו. יש פה גם הרבה עניין של אמון. ככל שיהיה יותר שימוש בפינת השלום, כך יהיה יותר קל ומהיר למצוא את הפתרונות המתאימים. 

 

פתרונות הועלו לאווירהצלחתם לבחור פה אחד את הרעיון שמקובל על כולם? עוברים לשלב הבא. 

 

שלב רביעי: משתמשים במה שקרה כדי להימנע ממה שעלול לקרות 

זהו. הריב הזה הוא נחלת העברעבר שהתרחש לאחרונה אמנם, אבל הוא משהו שקרה והסתייםגם מאמן יודע לנתח לעומק את מה שקרה, כדי להפיק לקחים ולשפר את מה שעתיד לקרות. מאמן כדורסל למשל, מנתח את מהלכי המשחק שביצעו השחקנים שלו, כדי להסיק מהם מסקנות ולהנחות את השחקנים בזמן האימונים לקראת המשחק הבא. ככה עושה גם אמא מאמנת. מכל ריב אפשר וצריך ליצור כללים. הנה כמה דוגמאות: 

  • אם אחד הילדים רואה משחק שאינו במקומו, זה סימן שמישהו אחר באמצע משחק בו ולכן אסור לו לקחת. 

  • אם הילד רואה שתוכנית בטלוויזיה נמצאת על Pauseזה אומר שמישהו באמצע הצפייה ולא מעבירים תוכנית אחרת בלי לשאול. 

  • וכך הלאה. 

 

שלב חמישי ואחרון: לסכם את הבעיה ואת הפתרון שנבחר 

  • הנחי את הילדים להמשיך בשגרת שלהם כפי שסיכמתם. 

  • לא צריך שהם יתחבקו ויבקשו סליחה זה מזהאני מבטיחה שזה יבוא לבד. 

  • כשמדברים בציווי אין לכך שום תכלית ומתקבלת התחושה שיש נאשם ואם יש נאשם הרי שיש גם קורבן. לא רלוונטי  עוברים הלאה! 

  • שאלי את הילדים איך הם הרגישו במהלך שיחה כזו ומה הם חושבים שעדיף - מריבה או שיחה? 

 

ילד שחווה חוויה של הקשבה ושיח אמיתייםחוויה ביטוי הרגשות והצרכים שלו, לומד דרך השיחה את המקום בעולם ובמשפחההוא מבין כעת איך ראוי להקשיב לו. כשמתמידים בפתרון מריבות אחים בצורה דומה לאורך זמן, גדל באופן משמעותי הסיכוי שהילדים ימצאו פחות עניין בעצם המריבה ולאורך הזמן השימוש בהורים כמתווכים יפחת עד שהם כבר לא יצטרכו את התיווך שלכם בפתרון הבעיות שלהם. 

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.