את לא צריכה להיות מושלמת כל הזמן. היום תהיי אימא טובה דיה



 

 

״היה לי יום נוראי, ״אין לי כבר כוחות. איפה חותמים על טופס ויתור?", "אם מישהו היה שומע איך דיברתי עכשיו היו מתקשרים לרווחה". 

 

אימהוּת, כמו כל דבר בחיים, לא נמדדת בנקודת זמן אחת, בטעות או במעשה טוב אחד ואפילו לא ביום אחד ארוך שנדמה שהיה הכי גרוע שאפשר. אימהות נמדדת לאורך "ציר זמן". כל יום מורכב מאוסף של תמונות ומצבים. אימון, גם שלך כאימא מאמנת, הוא תהליך שלוקח זמן. אז גם אם היה לך יום שבו היית חסרת סבלנות במיוחד - האם את האימא הכי גרועה שקיימת? ובכן, זה רק היום, והיום הזה עוד מעט יעבור. כמו פריים אחד מתוך סרט שלם באורך מלא. 

 

יותר מאושרת, יותר מדויקת, הרבה יותר טובה 

אני מאמינה שכשתתחילי ליישם את הכלים שלי והם יהפכו להיות חלק מהשגרה שלך  מהר מאד תוכלי להרגיש שעקומת המיומנויות שלך נמצאת בעליה מתמדת. כשתסתכלי לאחור, תוכלי לדעת עם עצמך ששינית אופן הפעולה המיידי שלך, בו  פעלת במצבים שונים ועכשיו יש לך יש את היכולת להסתכל על ההורות והאימהות שלך מבחוץ, ממרחק גדול ולא על יום ספציפי או מצב מסוים שקרה. גם אם לפעמים תרגישי שינוי בנקודה מסוימת על ציר הזמן, המגמה הכללית של העלייה היא מה שחשוב. חשוב שהגרף הראשי של שיפור חייך בתור אדם ובתור אימא יהיה במגמת עליה לאורך ציר הזמן. 

 

אני רוצה שתתבונני בחיים שלך היום ושתגידי לעצמך שאת מאושרת יותר, שאת מדויקת יותר, ושאת יותר טובה. הרבה יותר טובה. שתתבונני היום ותדעי שעשית כמה שיכולת כדי שיהיה טוב, שהיום את אפילו טיפה יותר טובה ממה שהיית אתמול. גם אתמול היית ממש טובה, אבל היום קצת יותר. וככה כל יום. 

 

אסף שלי כבר יודע, בגיל מאה ועשרים, כשאעבור לעולם הבא - ביקשתי שעל המצבה שלי יהיה כתוב משפט אחד בלבד: ״עשיתי כמיטב יכולתי״. תפיסה מוגבלת על החיים עצמםשאיפה לשלמות והזמן העומד לרשותנו, כמו גם נקיפות מצפון ורגשות אשם, מפריעים לראות את ההתקדמות ואת הטוב. 

 

 

נקודה אחת בזמן, בתוך רצף של נקודות וחוויות 

אם ניקח לדוגמא את אחד הימים שבו הרגשת שאת האימא הגרועה בעולם, יום בו הטפת במקום לשאול, כעסת במקום להחמיא, התמקדת במה שלא הצליח לך או לילדים, במקום לתת את הדגש על מה שכן הצליח, יום שבו הרמת את הקול, לא דיברת בכבוד לילד שלך. פשוט יום נוראי! כזה שהיית מעדיפה למחוק. אז מה עושים עכשיו? 

 

עכשיו יתחילו מחשבות החיטוט העצמי, מחשבות שבהן את נוזפת בעצמך, בינך לבינך. אף אחד לא באמת שומע את נזיפות הביקורת העצמית, אבל את שומעת אותן ומקשיבה להן וכל עוד את לא יוצאת מה-״loop״ הזה, ההרגשה הרעה לא תלך לשום מקום אלא רק תגדל ותתעצם, תגרום לך להרגיש עוד יותר נורא וכנראה שתשפיע על מצב הרוח שלך, כך שגם מחר  אפשר לצפות שיהיה יום לא טוב. כלומר, את התחושה שאת הכי רוצה להתרחק ממנה ("אני אימא גרועה"), את מעצימה בפעולת הנזיפה וההלקאה העצמית. 

 

כשאת מבקרת את עצמך בחומרה, זה מונע ממך בחירה בעשיה חדשה, מציאת דרך אחרת, גיוס כוחות ליום טוב שממתין מעבר לפינה. המחשבות הביקורתיות ורגשות האשם, כשלעצמם מרגישים כמו עשיה, אבל אין זה נכון. הם רק משמרים את מה שמלכתחילה יצר את היום הזה במקום לשחרר אותו. 

 

אז בפעם הבאה כשאת חושבת שאת טועה - עצרי רגע, הזכרי מה היה בימים בקודמים. מחר הוא יום חדש באמת. את יכולה ואת חייבת לפעול אחרת וליצור באופן אקטיבי יום טוב יותר מחר. 

 

אבל האמת היא, שגם אם היה לך יום באמת נוראי, הוא רק נקודה אחת בזמן, בתוך רצף של כל כך הרבה נקודות, מצבים וחוויות. אם בעת שהזמן חולף ובתוך רצף החוויות עם הילד שלך הוא רגיל שאת בדרך כלל מדברת אליו בדרך נעימהבסבלנות, שואלת שאלות, מתעניינת, נותנת לו להיות עצמאיומפנה לו זמן לתהליך, קשובה לו ולצרכיו. אם זו החוויה הכללית שהוא מכיר, הוא יצליח לקבל את אותן תחושות וחוויות גם ימים פחות טובים. 

 

הקפידי להיות טובה אלייך 

זאת האחריות שלך לצבור יותר ימים טובים, ליצור בעצמך את עקומת ה״אימא הטובה שאני״ ואז כשמגיע יום אחד קצת פחות טוב, תצליחי להסתכל על אירועים בפרופורציה, בפרספקטיבה של ציר זמן ארוך ומתמשך, תאהבי את עצמך גם כשאת מועדת, כי את כבר תדעי שהמגמה הכללית בעליה מתמדת, גם כשהמגמה חיובית, כשהימים טובים, תמיד תהיה ירידה קלה, אבל אחריה, גרף האימהות שלך ממשיך ממקום גבוה יותר מזה שהיית בו קודם. 

 

דמייני איזו תחושת הקלה המחשבה כזו יוצרת אצלךתהיי טובה אלייך, התמקדי במה שהצלחת והשגת ובימים הטובים יותר שלך, הקפידי לראות את התמונה הכוללת של תקופת זמן שלמה, גם אם היו בה 5 ימים עם מעידות או אפילו כאלה שנראים לך גרועים. עדיין יש 25 ימים טובים! 

 

חשבי במושגים של שנה שלמה, שגם אם רק עשרה אחוז ממנה הם ימים פחות מוצלחים ואפילו אם עשרים אחוז ממנה הם ימים לא טובים, את עדיין צוברת כמות עצומה של 292 ימים טובים לאורך השנה. 2920 ימים בעשר שנים. וכך והלאה. את בדרך טובה, בעשיה נכונה ובכל יום שעובר את טובה יותר. 

 

ומה עם הילד שלך? הקפידי להיות טובה אליו, התמקדי במה שהצליח לו ותני תשומת לב לימים הטובים שלו, תמשיכי לראות את התמונה הכוללת של חודש, גם אם היו בו 5 ימים פחות טובים או גם כאלה שנחשבים בעינייך גרועים, עדיין יש 25 ימים טובים! 

 

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.