אני לא אצליח לסיים את כתיבת הפוסט הזה לעולם....


אני לא אצליח לסיים את כתיבת הפוסט הזה לעולם....
 15/08/2012 21:12

תודה רבה לכן, תודה על המילים, על המיילים, על החיבוק בעולם הוירטואלי ובעולם האמיתי, קיבלתי כל כך הרבה תגובות מרגשות מכן, כשמילת המפתח הפופולרית היתה שורש ב.כ.ה בהטיותיה השונות.

מלחיץ לכתוב אחרי פוסט כזה, כי הרף עלה ואיתו הציפיות, אבל מלכתחילה לא התכוונתי לשאת חן בעיני אף אחד רק לאפשר לכן להיפתח לעוד אופציות, גם של חינוך וגם בכלל...

הפעם אני רוצה לדבר על זמן. אפשר למדוד זמן? אפשר להרגיש אותו?
אז זהו, שכסף, אנחנו יכולים להרגיש כשהוא נמצא, כשהוא מושקע, בעיקר מרגישים כשהוא חסר.
אבל זמן?
דרך אחת ל"הרגיש" זמן היא לחכות למשהו ולסמן יום ביומו עד שהוא עובר.
הנה אלה, הכינה "טבלת המתנה" לנופש המשפחתי. ממנו אני כותבת לכם

המספרים כתובים לה בקטן, אלה מעתיקה אותם


הנה הטבלה במלואה. במשך חמישה שבועות אלה סימנה בכל בוקר את היום שחלף.


איך אין איזה מכשיר כזה שאנחנו מכניסים כרטיס לחריץ אלקטרוני בקיר ואז אומרים לנו מה יתרת הזמן שנותרה,כמה זמן חסכנו, כמה השקענו וכמה הניבה ההשקעה?

השיעור הראשון שלי באימון, היה כמובן באימון שלי על עצמי. והוא עסק בהתנהלות פיננסית (קלוקלת...ברור)
בתהליך אימון כלכלי לומדים להתנהל נכון לפי השלבים הבאים:

1) הכרה במציאות 
תתפלאו כמה זה לא מובן מאליו לבקש מעצמכם ללכת רגע אחורה ל-3 חודשי פירוט תנועות בעו"ש ובכ. אשראי. להסתכל בדיוק כמה הוצאתם בכל קטגוריה וכן, כמובן גם מה הן ההכנסות.
תבדקו אותי: רובכם תדעו כמעט בדיוק כמה אתם מכניסים (חוץ מעצמאים...) אבל לא תהיו בכיוון כשמדובר בכמה אתם מוציאים.

2) יצירת כללים חדשים להתנהלות
התנהלות טובה, בכל תחום, מתחילה ביצירה של כללים וגבולות ברורים.
כלל יכול להיות לדוגמא: רק אסף הולך לקניות בסופר כי אני לא עומדת בפני אף שילוט של מבצע / חדש / מהדורה מוגבלת (כמעט עשור של עבודה בתחום הפרסום ואני עדיין נופלת בפח הזה שוב ושוב)

3) יצירת מסגרת תקציב לכל קטגורית הוצאה עפ"י סדר החשיבות שלהן
לדוגמא: קטגורית קניות מזון- 2500 ש"ח, קטגורית חינוך - הרבה יותר מידי וכך הלאה...
אפשר ללמד גם ילדים לעבוד במסגרת תקציבית. החופש החלטנו לארגן לאביתר קייטנת הורים במקום לשלם הון תועפות לקייטנות אחרות. הוא קיבל תקציב של 1000 ש"ח לכל הקיץ, הכין רשימה של כל מה שהוא רוצה לעשות וניגש לבדוק עלויות.


אביתר מכין רשימת רצונות לקיץ


4) יצירת התחייבות ועמידה במילה. 
טוב זה נכון תמיד...

ואיך זה קשור לזמן?
בתוך תהליכי האימון שלי, בתוך חיי אני מוצאת שניהול כסף וניהול זמן מתנהלים על פי אותם עקרונות בדיוק.
כשהתחלתי את דרכי כמאמנת עצמאית, אחרי המון שנים כשכירה, ההחלטה היתה לא להגיד "לא" לאף הצעה.
מצאתי את עצמי, לא הרבה אחרי לידה, ביום אחד מרצה ב"גרנד קניון בחיפה" חוזרת למרכז ונוסעת להרצאה ב"חבל שלום"
ככה עברו שבועות, עבדתי המון ערבים, לא היתה לי שניה של מנוחה, זמן לעצמי? על מה אתם מדברים?
בין מטלות העבודה, הילדים, הבית, ההקמה של בית הספר (בפוסט נפרד אספר על זה פעם), הזוגיות, לא היתה לי שניה של מנוחה, שניה של הטענה.
כמובן שקרסתי... מצב הרוח היה לא חגיגה כי התחושה היתה תסכול תמידי. הרי אם הייתי עם הילדים אז לא עבדתי מספיק, אם עבדתי אז לא הייתי עם הילדים מספיק. הייתי עייפה, מותשת, עברה תקופה לא קצרה שבה לא הצלחתי לסגור עסקאות.
מלחיץ!
המזל הגדול שלי הוא שאני מתייחסת לכלים האימוניים לא רק כמי ש"מנחה" איך להשתמש בהם, ש"מלמדת" איך להשתמש בהם, אלא כמי שחיה אותם יום יום.
הסתכלתי ימינה ושמאלה והתחלתי לעבוד בלארגן את החיים מחדש. עכשיו כבר יש לי שני ילדים, עוד בייבי בצורת בית ספר שעתיד לקום, מתאמנים שאני צריכה לגייס, לשווק, לאמן, ויש לי אהוב נפש שאין לי רגע פרטי איתו ויש לי חברות ויש לי אותי...

1) הכרה במציאות.
לקחתי חודש ובו בחנתי כמה זמן בשבוע לוקחת לי העבודה. כמה זמן אני עסוקה בשיווק, כמה זמן מאמנת בפועל, כמה זמן אני מקדישה ללמידה וקריאת חומר. מדדתי כמה זמן אני עם הילדים, יחד ולחוד, עם אסף שלי, כמה זמן לי.
הייתי בשוק!
כמות הזמן שהקדשתי ללמידה ולעבודה עלה בהרבה על משך הזמן שהייתי בבית ועם הילדים.
והרי אחת הסיבות שבגללה יצאתי לדרך הזו היתה כדי לאפשר לי להיות יותר נוכחת. יותר זמינה ונגישה, יותר מעורבת בחייהם שלהם.

2) יצירת כללים חדשים.
אחד הפחדים הכי גדולים שלי היה להחליט להגביל את כמות הערבים בשבוע שבהם אעבוד. כל הזמן סיפרתי לעצמי שלאימון מגיעים אחרי שעות העבודה, ביום שישי, מי תבוא להתאמן אצלי בבוקר?
לכן הכלל הראשון שיצרתי היה המפחיד מכולם. החלטתי שאני עובדת בכל הבקרים בשבוע ורק בימי רביעי עד הערב, לא בשום יום אחר, גם אם תגיע הצעה מפתה ביותר. אני לא פותחת עוד ערב לעבודה.
הכלל הנוסף שיצרתי היה שאני זמינה לטלפונים של מתאמנים עד 15:00 ומ-20:30, אבל בין השעות האלה ביקשתי שלא ייצרו קשר אלא רק במקרים שבעיניהם אינם סובלים דיחוי עד הערב.
כלל נוסף שאימצתי היה - להשתמש בכסף שלי לעשות עוד כסף, החלטתי לקחת מנקה ולשלוח את הבגדים לגיהוץ. אין ספק שבזמן שהייתי מקדישה לניקיון הבית הפסדתי משהו הרבה יותר חשוב מזה ואין בכלל שאלה, אני מרוויחה לשעה הרבה יותר מהמנקה שלי אז הכל בסדר...חוץ מזה שילדים בטוחים בעצמם זה חתיכת הישג!!

3) יצירת מסגרת תקציב לכל קטגורית הוצאה עפ"י סדר החשיבות שלהן
יש בשבוע עבודה בן 5 ימים 120 שעות
מתוכן אני ישנה 6 שעות בלילה - נשארו 90
מתוכן אני עובדת במשרדי תות 35 שעות - נשארו 55 שעות
10 שעות בשבוע לוקח לי פיזור ואיסוף הילדים - נשארו 45
יום בשבוע אני יושבת לפחות לעשתיים עם שניהם במסעדה, מפטפטים ונהנים - נשארו 43
וככה הלאה...
והנה הלו"ז המעודכן של אסף ושלי נכון להיום: 


4) יצירת התחייבות ועמידה במילה.  
מהרגע הזה, הייתי צריכה ליצור מחוייבות שיא לבחירות שלי. במיוחד אחרי שעברתי כזה תהליך לוגי, לכל בחירה יש נימוק משכנע, יש מחיר ששילמתי שהיה לי מספיק גבוה ולא כדאי כדי שארצה לשנות.
אז תגידו ומה עם הגמישות?
בסדר, אחרי חודשיים, שלושה , חמישה בהם אני עומדת במסגרת הלו"ז שיצרתי, אפשר כמובן להגמיש בהתאם לנסיבות.
(לדוגמא: אם אלה שלי חלתה ונשארתי בבית, אעבוד באותו שבוע ערב אחד יותר או אפילו בשישי כדי להשלים מחוייבות למתאמנים שלי)
זה הצריך ממני המון, להגיד "לא" להצעות שלא יכלו להתכנס לשעות שרציתי לעבוד בהן, להזיז את המתאמנים לשעות ולוותר על חלקם (הרוב אגב, מצאו את הדרך להתאמן אצלי בבוקר), לנשוך שפתיים ולא לענות לטלפון מהעבודה בשעות שקבעתי, לעשות כל מה שצריך כדי לצאת בימים שקבעתי. בקיצור - לעמוד במילה שלי. לא זה לא פשוט כמו שזה נשמע.

אחת הטעויות שלנו האמהות היא לנהוג בעצמנו כאילו אנחנו סופר וומן יכולות הכל. למה אני מתכוונת?
נדמה לנו שאנחנו יכולות להטעין בכוחות ובעבודה את כל מה שסביבנו, ולא מקפידות להטעין את עצמנו.
דמיינו מכשיר חשמלי המופעל ע"י סוללות, עובד ועובד ועובד ועובד... אם לא נעצור רגע למלא את הבטריה שלו, הוא יעצור ולא יוכל להמשיך. כדי שמשהו יטעין אותי וימלא אותי אנרגיה ושמחה, אני מקפידה ממש, לפחות פעם בחודש לקחת קורס ביצירה או אומנות לנפש שלי.
התחלתי בסדנא לתפירת ארנקים אצל קרן סקובץ המוכשרת שכותבת את הבלוג הכי שווה ומעשיר שיש בנושאי יצירה -

הנה קישור לבלוג שלה:הבלוג "פרפרים"

והנה חלק מהיצירות שלמדתי לעשות אצלה:

מהארנקים האלה נהנו המורות של אביתר

ומאלה נהנו הגננות של אלה לי 

ואת אלה הכנתי בסדנא של פוגי נעים אצלי בבית ביום שישי האחרון

 

אני כותבת את הפוסט הזה דווקא כי אני חשה התרופפות קלה, גם בניהול הכסף וגם בניהול הזמן שלי.
חלק מיצירת מחוייבות מחודשת היא הכרה בטעות (ממאי - חודש ימי ההולדת עבור לחופשת יוני, יולי ואוגוסט בהם ההכנסה יורדת וההוצאות עולות), הצהרה מחדש ויציאה לתיקון חכם.
לקחתי לי את ה- מאמן הכלכלי שאני מכירה. קוראים לו יקי רותם והוא בנה דוח מרהיב וידידותי, שגם סתומה כמוני תצליח להבין מה אומרים המספרים ואיך אפשר לנהל אותם אחרת הנה דף הפייסבוק של יקי
והנה הנייד שלו: 054-3010929. לכל מי שמחפש מאמן להתנהלות כלכלית נכונה.

להתראות בפוסט הבא...
נשיקות,
אפרת

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.