בלוג


מאז שאני ילדה שנאתי אסיפות הורים! תמיד הסבירו להורים שלי (קלישאה בעוד 3...2...1) שאני לא מממשת את הפוטנציאל שלי. קצת מהפוטנציאל שלי אפשר היה למצוא בים של אשקלון על החוף,

קרא עוד

סלחתי לה. זה לקח לי זמן והרבה רגעים של נפש מיוסרת. היא היתה החברה הכי הכי שלי. הכי קרובה, מבינה ואכפתית. נכנסה אל חיי בגיל ושלב שלא חשבתי שאפשר לרכוש חברים חדשים. כאלה. כמו שהיא היתה עבורי. שמרה עלי מזאבים טורפים ומציפורניים שלופות.

קרא עוד

בגלל שהייתי החברה הראשונה ב"חברה" שילדה לפני 11 שנים, שמתי לב לדבר מאוד "משונה" שקורה... כל ההריון הייתי מוקד תשומת לב בלתי נלאה, שאלו איך אני? מה שלום הצרבת? הוורידים? והתפלאו שעל אף התפיחה הבלתי נשלטת שלי (21 קילו!!!) אני מתוקתקת על עקבים. ואז ילדתי.

קרא עוד

לפני זמן מה נתקלתי בסיפור החרם על תהילה עג'מי. התקציר : ילדה בת 10 מזמינה את כל הכיתה לחגיגת יום ההולדת ילדה אחרת, באותה הכיתה, גם היא בת 10, חושבת להחרים את הילדה החוגגת. התוצאה - מומולדת של אביה. ילדה בת 10 מחכה לבושה ומאופרת, עם עוגה מזולפת ואף אחד לא בא... פחד אלוהים.

קרא עוד

לצאת לחופש עם הילדים. יה רייט. תארגנו לי עוד 3 שעות ביממה ואני על זה! מבטיחה. יש תמיד איזו תחושה כאילו חופשה היא רק כיף והנאה אבל אני הייתי מציעה לעשות בה שימוש ליצוק משמעות לקשר ולחוויה שתחוו כמשפחה.

קרא עוד

אני זוכרת אותי יושבת מכווצת ישבן (ויש הרבה מה לכווץ אצלי) וקוראת את ד"ר טל בן שחר. קראתי את הספר הראשון עם השם המזמין "אושר ואושר". ואז את השני "אושר אפשרי" גומעת כל מילה כאילו היתה תורה מסיני. ומאז צללתי אל תוך ערימות של ספרים שהמשותף להם היה שבשמם הופיעה המילה הזו שכל כך רציתי כבר להיות - אושר.

קרא עוד

יש לך אהבה בלב מספיק בשביל שניכם, בזה אני בטוחה, אבל יש לך כלים לדעת מתי להביע אותה ואיך?

קרא עוד